יום ההולדת של איילה נחגגה ביום שישי. לרוע המזל ביום חמישי היתה האזעקה הראשונה בתל אביב. איילה היתה לחוצה מאד. שילוב של פחד ממלחמות ופחד אולי אפילו יותר גדול שיום ההולדת תתבטל. אז הזזנו מגינת דובנוב לככר מסריק (2 דקות מהבית שלהן), קצת פחות ילדים הגיעו ואף אחת לא נשארה למסיבת הפיג'מות. לא נורא, לילו המתוקה ראתה את איילה בוכה בגלל זה ואמרה - אז את יכולה לבוא אלי! ובאמת הן חגגו שתיהן אל תוך הלילה בבית של לילו.
יום ההולדת עצמה - הרעיון המקורי היה לשחק חפש את המטמון, כאשר כל פתק היה אמור להיות משימת ספורט. בגלל המצב והתנאים פשוט הקראנו את המשימות וכולם עשו. היה מגניב
ריצה - תופסת גובה
מי מפחד מהדב הגדול - איילה בצד אחד (שתי חברות רצו להצטרף אליה מההתחלה. זרמנו) וכולם בצד השני. היא צועקת - מי מפחד מהדב?
כולן עונות - אף אחד!
ואם הוא יבוא?
שיבוא!
ואם הוא יטרוף?
שיטרוף!
ואז שני הצדדים רצים כל אחד לכיוון השני, והדובים מנסים לתפוס את האחרים. מי שנתפס עובר לצד של הדב ונהיה גם הוא רודף. סוג של קדרים באים..
כדורגל - עמדנו במעגל עם כדורגל והמשימה היתה למסור למי שהכדור עוד לא היה אצלו. היו כאלה שהגדילו לעשות וגם אמרו את השם (יופי של הכרות). בסוף היה צריך לקרוא ביחד כולם - מזל טוב איילה!
כפיים - למחוא כפיים שמונה פעמים כולם ביחד. ועוד אחד לשנה הבאה
קפיצה לרוחק - משותפת. עומדות בטור, הראשונה קופצת הכי רחוק שיכולה, השניה קופצת מהמקום שאליה הראשונה הגיעה וכך כולן. חשבתי שאמדוד לכמה הגענו ובסוף לא עשיתי את זה. היו כאלה שרצו לקפוץ ביחד, היתה אחת שאמרה שהיא לא יודעת לקפוץ או שהיא שונאת לקפוץ אז הצעתי לה לעשות צעד. זה היה מעולה!
תרגיל שירה - כל מי שרצתה (מלא לא רצו והלכו לשחק בינתיים בצד) שרו ביחד - על ראש הברוש שבחצר.
הצגה - איילה משוגעת על הצגות אז התחלקו לשתי קבוצות וכל קבוצה היתה אמורה לעשות הצגה. זה לא הלך, אבל הניסיון היה מאד מהנה. הן עבדו על זה איזה זמן ובסוף אמרו שלא יצאה הצגה, אבל מי שרצתה הציגה וכל ההורים היו הקהל. ילדה אחת עשתה גלגלון, אחת רק השתחוותה, אחרות אילתרו.
היתה כנראה עוד משימה ששכחתי, (עשינו 8 משימות בגלל הגיל), כמו שאתם רואים לא הכל ספורט וגם בתוך המשימות מאד מאד זרמתי. מי שלא רוצה לא חייב, אין תחרות. נעים
יום ההולדת עצמה - הרעיון המקורי היה לשחק חפש את המטמון, כאשר כל פתק היה אמור להיות משימת ספורט. בגלל המצב והתנאים פשוט הקראנו את המשימות וכולם עשו. היה מגניב
ריצה - תופסת גובה
מי מפחד מהדב הגדול - איילה בצד אחד (שתי חברות רצו להצטרף אליה מההתחלה. זרמנו) וכולם בצד השני. היא צועקת - מי מפחד מהדב?
כולן עונות - אף אחד!
ואם הוא יבוא?
שיבוא!
ואם הוא יטרוף?
שיטרוף!
ואז שני הצדדים רצים כל אחד לכיוון השני, והדובים מנסים לתפוס את האחרים. מי שנתפס עובר לצד של הדב ונהיה גם הוא רודף. סוג של קדרים באים..
כדורגל - עמדנו במעגל עם כדורגל והמשימה היתה למסור למי שהכדור עוד לא היה אצלו. היו כאלה שהגדילו לעשות וגם אמרו את השם (יופי של הכרות). בסוף היה צריך לקרוא ביחד כולם - מזל טוב איילה!
כפיים - למחוא כפיים שמונה פעמים כולם ביחד. ועוד אחד לשנה הבאה
קפיצה לרוחק - משותפת. עומדות בטור, הראשונה קופצת הכי רחוק שיכולה, השניה קופצת מהמקום שאליה הראשונה הגיעה וכך כולן. חשבתי שאמדוד לכמה הגענו ובסוף לא עשיתי את זה. היו כאלה שרצו לקפוץ ביחד, היתה אחת שאמרה שהיא לא יודעת לקפוץ או שהיא שונאת לקפוץ אז הצעתי לה לעשות צעד. זה היה מעולה!
תרגיל שירה - כל מי שרצתה (מלא לא רצו והלכו לשחק בינתיים בצד) שרו ביחד - על ראש הברוש שבחצר.
הצגה - איילה משוגעת על הצגות אז התחלקו לשתי קבוצות וכל קבוצה היתה אמורה לעשות הצגה. זה לא הלך, אבל הניסיון היה מאד מהנה. הן עבדו על זה איזה זמן ובסוף אמרו שלא יצאה הצגה, אבל מי שרצתה הציגה וכל ההורים היו הקהל. ילדה אחת עשתה גלגלון, אחת רק השתחוותה, אחרות אילתרו.
היתה כנראה עוד משימה ששכחתי, (עשינו 8 משימות בגלל הגיל), כמו שאתם רואים לא הכל ספורט וגם בתוך המשימות מאד מאד זרמתי. מי שלא רוצה לא חייב, אין תחרות. נעים
איזה מתוקים. מאוד ריגשה אותי המחווה של לילו, ילדים הם משהו מיוחד. אהבתי שהצלחת לשמור על זה פשוט יחסית, הילד שלי דורש הפקת פאר של קופיקו ואין לי מושג איך להתמודד עם רשימת הדרישות שלו.
השבמחקאת מוזמנת לפנות אלי ישירות להתייעץ.. asfanit@gmail.com
מחק